סקירה ספרותית
בפרק זה של הסקירה הספרותית נדבר על האינטרנט כגורם לבידוד חברתי, וכמו כן נדבר על האינטרנט כגורם שמעודד סוציאליזציה.
אך קודם ננסה להגדיר מה זה בכלל בדידות?
על פי ההגדרה בויקיפדיה בדידות היא מצב חברתית – רגשי המבטא חוסר השתייכות / ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברות עם אחרים. הבדידות נובעת עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני .
תחושבת בדידות היא סובייקטיבית מאינה מחייבת המצאות לבד אלה חיים ללא יחסים חברתיים מסויימים או חיים עם יחסים חברתיים לקויים.
לא סתם הדגשנו בהגדרה זאת את המילים "מגע גופני" ו"יחסים חברתיים לקויים".
אם נדבר על בידוד חברתי באופן כללי ונעזוב לרגע את נושא הרשתות החברתיות נוכל להבין שאנשים יכולים לחוש תחושת בדידות עצומה על אף הימצאותם בערים הגדולות, מוקפים בכל רגע באלפי אנשים.
בעידן האינטרנט כיום אנשים רבים מנסים להפיג את תחושת הבדידות שלהם ע"י שימוש הולך וגובר ברשתות החברתיות הקיימים – צ'טים, פורומים, פייסבוק, בלוגים ועוד.
השאלה היא האם באמת קשר מקוון בין אנשים עוזר ומקטין את הבדידות או שמה מדובר רק באשליה ולמעשה קשר מקוון אינו תחליף לאינטראקציה פיזית בין אנשים ועלול להשיג את המטרה ההפוכה ולהגביר את תחושת הבידוד?
בגרף הבא אנו רואים נתונים ממחקר שמדבר על כך שבסין למשתמשי אינטרנט יש יותר חברי "און ליין" מרשת האנטרנט מאשר חברים באמת1
האם באמת ניתן להכיר אדם כלשהו ע"י שיחה בצ'ט או אף בשיחת וידאו? וגם אם כן האם לא מגיע בשלב מסוים הצורך להיפגש פיזית – פנים אל פנים?
נניח שמדובר באנשים אשר גרים לא רחוק אחד מהשני ויכולים להשתמש ברשתות החברתיות על מנת להכיר אנשים חדשים ולהיפגש איתם, אבל מה לגבי אנשים שמכירים אנשים ממדינות זרות ורחוקות?
וגם אם מסתפקים בני אדם אשר עושים שימוש ברשתות חברתיות בקשרים מקוונים עם "חבריהם". מי הוא בכלל חבר?
האם כל אדם אשר נמצא ברשימת החברים שלי הפייסבוק הוא חבר שלי?, האם כל אדם שאני משוחח איתו בצ'ט או וידאו פעם בשבוע הוא חבר?
מה זה בכלל חבר בעידן האינטרנט?
גם בויקיפדיה ההגדרה למושג חבר לא ברורה ומגובשת, מדובר על כך שחבר הוא שותף למערכת יחסים ידידותית או אוהב.
ביביליוגרפיה:
1. china internet users have more online friends than offline friends (october 13,2009) Retrieved november 11,2009 from china internet watch.
דצמבר 25, 2009 ב- 10:43 pm |
לדעתי זה מרחיק במקום מסויים, דבר ראשון ברור שיש היום (לצערנו)
יותר "חברים" וירטואליים בפייסבוק או במסנג'ר למשל מאשר במציאות,
אנשים מוסיפים אותי לפייסבוק שלהם בלי שפגשו אותי – כי מכירים מישהו שמכיר אותי או כי אני איתם בפורום של הלהקה האהובה עלי! ואחרי ההוספה אין כל תקשורת בינינו, אגב לפעמים כאלה אני לא מאשרת..חברים הם לא.
אגב יש לי ידיד טוב כבר יותר מ-5 שנים שהקשר בינינו וירטואלי בלבד, וכשנפגשנו
פעם או פעמיים לא היה לנו מה לומר אחד לשני.. לפעמים האינטרנט מרחיק,
ולעיתים מסיר עכבות חברתיות לביישנים בינינו 🙂