האינטרנט כגורם מעודד לסוציאליזציה
בניגוד לדעה הקודמת שאומרת שהאינטרנט גורם לבידוד חברתי ישנם מחקרים שדווקא אומרים שהטכנולוגיה ובתוכה האינטרנט אינם גורמים לבידוד חברתי. הטכנולוגיה היא שעיר לעזאזל קבוע בדיון על הבדידות. אחד הסטריאוטיפים הפופולריים ביותר הוא של החנון, "פריק המחשב", שראשו תקוע במסך ומחוץ לו אין לו חברים. המחשב והרשת הרי המריאו ממש באותו זמן שבו הסולידריות התערערה. חייב להיות קשר סיבתי בין הדברים. רבים מגיעים למסקנה הזאת, והיא מפתה מאוד. הקושי בהוכחת האשמה הזאת הוא גדול, אבל הקושי בהפרכתה גדול עוד יותר. הוא גדל לנוכח סקרים רחבי היקף שנעשו בשנים האחרונות בארה"ב, כמו המדגם הלאומי של ה־General Social Survey, שלפני חמש שנים מצא כי מספר חברי הנפש שיש לאדם מבוגר בארה"ב הצטמק משלושה לשניים בשני העשורים האחרונים
בניגוד להנחה המקובלת, רשת האינטרנט והטלפונים הסלולריים אינם מגבירים את הבידוד החברתי אלא להיפך – מסייעים להרחיב את הקשרים החברתיים. הסקר נערך בעקבות מחקר שפרסמו סוציולוגים בשנת 2006 בארה"ב, ובו טענו כי ההתפתחויות הטכנולוגיות האיצו מגמה שהסתמנה כבר מאז שנת 1985, ובמסגרתה גובר הבידוד החברתי בארה"ב, הרשתות החברתיות מתכווצות והמגוון של הקשרים החברתיים מצטמצם.
מהסקר שערך ארגון Pew Internet and American Life Project, תחת הכותרת "בידוד חברתי וטכנולוגיות חדשות", עולה שהשימוש שעושים אנשים בטלפונים סלולריים וברשת האינטרנט דווקא מגדיל ומגוון את הקשרים החברתיים.
"כשבוחנים את מלוא ההיקף של רשת הקשרים האישיים, את השימוש באינטרנט בכלל ואת השימוש בשירותים של רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק (Facebook) בפרט, מגלים שהקשרים החברתיים הופכים למגוונים יותר", על פי הסוקרים. "ממצאים אלה מאתגרים את המחקר הקודם ואת החששות המקובלים ביחס לנזקים החברתיים שנובעים מהטכנולוגיות החדשות".
כמו כן כפי שהוסבר בפרק הקודם הרשתות החברתיות מקלות על המשתמש בהן לקיים לתחזק ולהרחיב את מעגלה חברים שלו, הוא נדרש לפחות מאמץ קוגניטיבי היות והרשתות החברתיות עושות עבורו עבודות שונות כמו תזכור על תאריכי ימי הולדת לחברים, עדכונו באירועים חשובים או בסטטוסים חדשים וכדומה.
הסקר הטלפוני נערך בחודשים יולי ואוגוסט השנה, על ידי Princeton Survey Research International, בקרב 2,512 מבוגרים. בסקר נמצא, כי מאז שנת 1985 כמעט ולא חלו שינויים בהיקף של הבידוד החברתי: כמו במחקר שנערך בשנת 1985, גם בסקר החדש נמצא, כי ל-6% מבין המבוגרים אין עם מי לשוחח בעניינים חשובים.
עם זאת, בסקר החדש נמצא כי "רשתות הדיונים" התכווצו ב-25 השנים האחרונות בכשליש, והפכו לפחות מגוונות משום שהן כוללות פחות חברים שאינם בני משפחה. ובכל זאת, בעלי טלפונים סלולריים לוקחים חלק במגוון רחב של פעילויות אינטרנט שקשורות לרשתות דיונים גדולות ומגוונות יותר.
בממוצע, ההיקף של רשתות הדיונים של בעלי הטלפונים הסלולריים גדול ב-12%; ההיקף של רשתות הדיונים של משתפי תמונות באינטרנט גדול ב-9%; וגם ההיקף של רשתות הדיונים של משתמשים במסרים מיידיים גדול ב-9%.
המגוון של הרשתות החברתיות העיקריות גדול בשיעור של 25% בקרב מי שמשתמשים בטלפונים סלולריים, ב-15% בקרב משתמשים בסיסיים באינטרנט וגדול עוד יותר בקרב מי שמשתמשים לעתים קרובות באינטרנט, במסרים מיידיים ובשיתוף תמונות. תכיפות הביקורים אצל שכנים וההשתתפות בפעילויות קהילתיות בקרב משתמשי האינטרנט דומה לזו שנמצאה בקרב כלל האוכלוסייה.
"מי שמשתמשים בטלפונים סלולריים, מרבים לגלוש באינטרנט ועורכים בלוגים משתייכים, בסבירות גבוהה יותר, לארגונים חברתיים דוגמת תנועות נוער או מפעלי צדקה", על פי תוצאות הסקר.
בגרף הבא אנו רואים שאלו שמשתתפים בקבוצות דיון עם שכיניהם יודעים יותר על שכניהם, פוגשים אותם יותר פנים מול פנים, מדברים איתם יותר בטלפון, מתקשרים יותר דרך מייל, מתעניינים יותר בבעיות של שכניהם, עוזרים יותר לשכניהם, איכפת להם יותר משכניהם ולהיפך, גם לשניהם איכפת מהם, כלומר הרשתות החברתיות לא גורמות לאנשים להסתגר בבית אלה להפך – הן מסייעות להם לשמר את הקשר עם חברים פחות קרובים ולהפוך את המפגש הפיזי איתם ליותר מהנה וקרוב היות והם מעודכנים זה בעולמו של זה1.
מחקר נוסף שנעשה באוניברסיטת "קרנגי מלון" נמצא שמשתמשים כבדים באינטרנט משתתפים יותר בפעילויות חברתיות, המחקר משתמש בסקר שנעשה בשנת 2000-2001 שבדק את השפעת השימוש באינטרנט על השתתפות הפעילויות חברתיות.
בגרף הבא אנו רואים שיש שוני בתדירות של שני הקבוצות, המשתמשים הכבדים והמשתמשים הקלים בתקופות, אך לאורך זמן רואים דווקא שהמשתמשים הכבדים משתתפים יותר בפעילויות חברתיות מהמשתמשים הקלים. בתמונה 1A שמשתמשי אינטרנט כבדים משתתפים יותר ממשתמשי אינטרנט קלים בפעילויות חברתיות וההשתתפות שלהם גדלה מהר יותר ממשתמשי האינטרנט הקלים, בתמונה 1B משתמשי אינטרנט כבדים משתתפים בפעילויות חברתיות יותר ממשתמשי אינטרנט קלים בתקופה הראשונה, אך העלייה בהשתתפות בפעילויות איטית יותר בתקופה השנייה , כך שבתקופה השנייה משתמשים קלים באינטרנט עוקפים אותם בהשתתפות בפעילויות חברתיות, אך בתמונה 1C אנו רואים שמשתמשי אינטרנט כבדים מעלים את תדירות השתתפותם בפעילויות חברתיות בזמן שמשתתפי אינטרנט קלים יורדים בתדירות השתתפותם בפעילויות חברתיות2.
לסיום, מחקר נוסף( Journal of Experimental Social Psychology 45 (2009) 573–576) מדבר על כך שהרושם הראשוני שיוצר אדם במפגש פנים מול פנים יהיה זהה לרושם הראשוני שהוא יוצר בפרופיל הפייסבוק שלו.cf. Baumeister, Vohs, & Funder, 2007)) כלומר אותו אדם ייצור את אותו הרושם בדיוק לא משנה אם עשה זאת במפגש פיזי או בפרופיל הפייסבוק שלו ,לכן אפשר בעצם לטעון שהגבול בין העולם האמיתי, הגשמי לעולם האיטנרנט דק מאוד ולמעשה מדובר באותו עולם, אין הבדל מהותי בין שיחה פנים אל פנים- מפגש פיזי לבין שיחה בצ'ט או אף בשיחה וידאו אשר גם בה ניתן להתרשם מטון הדיבור, הבעות פנים ותנועות גוף3.
נקודה נוספת אשר הוזכרה בפרק הקודם מדברת על כך שהרשתות החברתיות ועולם האינטרנט גורמים למשתמשים בהם להתעצל ולוותר על מפגש פיזי ולהסתפק בצ'יטוט ברשת.
ניתן לטעון שהדבר דווקא מועיל ומרחיב את מעגל הקשרים החברתיים של אותם אנשים – לכל אדם ישנם חברים/ידידים איתם הוא בא בקשר/מגע בתדירות נמוכה יחסית, בזכות הרשתות החברתיות במקום שאדם ייפגש עם ידיד כזה אחת לכמה חודשים ויתעדכן בכל מה שעבר על החבר שלו באותם חודשים מחדש הוא עושה זאת בעזרת הרשת החברתית, בעזרת הציוצים של החבר בטוויטר, בעזרת הפוסטים השונים שלו או הסטאטוסים החדשים שהחבר מפרסם בפרופיל הפייסבוק שלו.מדבר על כך שבסופו של דבר הרשתות החברתיות מועילות ומסייעות הן לאנשים "פעילים חברתית" לשמר ולהגדיל את הקשרים החברתיים שלהם והן לאנשים בודדים יותר אשר יכולים להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות חדשות בצורה קלה יותר ופשוטה יותר גם אם הכישורים החברתיים שלהם במפגש פנים אל פנים בעייתיים – לדוגמא אנשים מאוד ביישנים שקשה להם להפתח ו"להשתחרר" יכולים למצוא את עצמם יותר בטוחים ומשוחררים כאשר הם מצ'טטים בפייסבוק או כותבים בלוג אישי.
ביבילויגרפיה:
1. pew internet & american life project (november 4,2009) social isolation and new technology Retrieved from http://pewinternet.org/~/media//Files/Reports/2009/PIP_Tech_and_Social_Isolation.pdf
2. the internet and social participation: contrasting cross – sectional and longitudinal analyses (november 2004) jcmc(10) Retrieved December 2, 2009 http://jcmc.indiana.edu/vol10/issue1/shklovski_kraut.html
3. on being liked on the web and in the "real world": consistency in first impressions across personal webpages and spontaneous behavior.(23 jenuary 2009) journal of experrimental social psychology Retrieved from http://ase.tufts.edu/psychology/ambady/pubs/Weisbuch2009JESP.pdf
חיברות בעידן האינטרנט 
להשאיר תגובה