האם קיים הבדל בין קשר מתווך מחשב לקשר פנים מול פנים?

תקשורת מתווכת מחשב והשפעותיה על החברה

עד לא מזמן קהילה הוגדרה כרשת של קשרים חברתיים שאינה מתייחסת למרחב פיזי נתון. אולם, מתוך הגדרה זו לא ניתן להבין איך מתהווים הקשרים היוצרים את הקהילה. באופן מסורתי, קשרים חברתיים נוצרו באינטראקציות בין אישיות פנים אל פנים. כיום בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות מתאפשרת אינטראקציה רציפה ותכופה בין אנשים אשר נמצאים במרחק פיזי רב. כמו כן אנשים רבים עושים שימוש ברשת האינטרנט על מנת לקיים אינטראקציה גם עם אנשים אשר נמצאים במרחק פיזי קטן יחיסת, לפעמים אפילו עם שכנים אשר גרים במרחק פסיעה מהם.

ניתן לומר שהאינטראקציה החברתית, כמי שתלויה ומושפעת מאופיין של מערכות תקשורתיות שונות, זוכה כיום לעיצוב מחודש עם חדירתה העמוקה של תקשורת מתווכת המחשב לחיי היום יום. בעקבות זאת מתפתח דיון ציבורי סוער הנוגע לטיבם של קשרים מתווכי מחשב, והשפעתם על הפרט ועל החברה בכללותה.

אז מה זה בעצם תקשורת ישירה ומה זה בכלל  תקשורת מתווכת מחשב?

האבחנה המרכזית בספרות היא בין תקשורת פנים אל פנים (Face To Face), לבין תקשורת מתווכת מחשב (Computer Mediated Communication).

בקיצור – FTF Vs. CMC, בניסוח המקובל בכתובים.

באופן התקשורת המסורתי, פנים אל פנים, מועברים מסרים מורכבים יותר הכוללים מעבר למסר המילולי הפשוט גם מימדים לא מילוליים דוגמת שפת גוף , טון ונימת דיבור וכדומה. עד לא מזמן נהגו לומר שהתקשורת הישירה היא פעמים רבות פורמלית פחות מתקשורת מתווכת מחשב, שהיא על פי רוב כתובה, ועל כן מאפשרת שימוש בשפה טבעית. היתרון המרכזי של תקשורת המחשבים הוא העובדה שהיא מאפשרת תקשורת פשוטה ומהירה בין אנשים מרוחקים ומאפשרת לנו להתגבר על אילוצי הזמן והמקום. מצד שני  היא מגבילה את הנוכחות החברתית שלנו בקשר (Kling, 1997a, 1997c; Wellman 1999a, 1999b; Kraut et. al. 1998, גנאור, 1999). כיום בעקבות התפתחותה המואצת של תקשורת המחשבים בעשורים האחרונים נוצרו אופני תקשורת מתווכי מחשב מגוונים וישנה תפוצה הולכת וגוברת של השימוש בהם. כלים אלו שונים מהותית זה מזה במידת הסינכרוניות, הפורמליות, והאפשרות לשלב מימדים שאינם מילוליים מובהקים, דוגמת קול ותמונה. כלומר לא עוד מדובר בהתכתבות בלבד מול המסך אלה בשיחת ווידאו חיה אשר מאפשרת להתרשם גם מאותם מסרים לא מילוליים אותם הזכרנו קודם לכן.

בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק המחקרי בהשלכותיה של התפתחות טכנולוגית זו על תחומי חיים שונים. למגמה זו שותפים חוקרים מכל תחומי מדעי החברה ככלל, ותחום מדעי ההתנהגות בפרט. בעבר התמקדו מרבית המחקרים בהשלכות תקשורת המחשבים על ארגוני עבודה, הנוטים להקדים ולאמץ חידושים טכנולוגיים, אך עם הרחבת תפוצת האינטרנט בקרב כלל האוכלוסייה, מתרחב גם העיסוק בהשפעות התקשורת מתווכת המחשב על תחומי חיים מגוונים,חיי הפרט וגם חיי הקהילה(Kling, 1997b, 1999c; Ogburn, 1964)

מחקר בולט בתחום נעשה על ידי פרופסור אהרון בן זאב בספרו אהבה ברשת,2004.

בספר אהבה ברשת, של פרופסור אהרון בן זאב הוא מתייחס להבדל בין תקשורת PTP לתקשורת MCM וסוקר סידרת פרדוקסים שלרוב לא יכולים להתקיים זה לצד זה.

אך באינטרנט זה דווקא קורה, בחרנו לסכם 6 נקודות מרכזיות את התייחסותו של זאב לנושא האינטראקציה האישית PTP והאינטראקציה מתווכת מחשב CMC:

1. אנונימיות לעומת חשיפה עצמית: בעולם החברתי קשרים חברתיים ורגשות אמיתיים כלפי האחר יכולים להתקיים רק מול אנשים שאנו מכירים. אנונימיות מזוהה עם ריחוק, ניתוק, בידוד. אכפת לנו רק מאנשים בעלי שם ופנים ומכאן נובע הקשר שלנו עימם. אבל במרחב הווירטואלי מתאפשרת מידה גבוהה של אנונימיות, והיא לא בהכרח מייצרת ריחוק חברתי וניתוק. לפעמים היא מייצרת חשיפה עצמית מוגברת, ומובילה אנשים להתקרב יותר ממה שהם מתקרבים בעולם הממשי. פרדוקס זה מתקיים מכמה סיבות:

א. היחשפות על פי בחירה ופגיעות מופחתת: האדם יכול להחליט בעצמו עד כמה להיחשף, מתי ומול מי ומתי להגן על עצמו. במרחב זה הסיכונים להיפגע מופחתים, האדם פחות חשוף לבושה ולגלוג. השילוב של שני גורמים אלו מוביל לפעמים דווקא לחשיפה מוגברת. אפקט זה נקרא אפקט הסרת העכבות. בן זאב מדגים זאת באמצעות שני זרים היושבים ברכבת וחושפים אחד בפני השני פרטים אישיים בחייהם. דווקא בגלל ששני אנשים אלו זרים לחלוטין ולאחר הירידה מהרכבת לא ייפגשו לעולם הם מרשים לעצמם להיחשף בצורה עמוקה יותר. האינטרנט הפך תופעה זו לרווחת הרבה יותר. באינטרנט וברשתות החברתיות בכל רגע נתון עומדים לפניי מיליוני זרים ואני יכול לבחור אם להיחשף בפניהם או לא.

ב. היעדר 'מחסומי כניסה': במרחב הווירטואלי, בניגוד למרחבים ממשיים אחרים, כמעט לא קיימים מחסומי כניסה חיצוניים (גיל, מראה, גזע, נכות) ומחסומי כניסה פנימיים (תכונות אופי כמו ביישנות או חרדה). מכיוון שאין מחסומים יותר אנשים נחשפים וההיחשפות עמוקה יותר.

ג. מציאת מכנה משותף בקלות: כאשר אנו פוגשים אדם חדש במרחב הממשי לוקח לנו זמן להכיר אותו. מדי יום אנו נחשפים לאנשים שנמצאים בסביבה שלנו ולא בהכרח בחרנו לשהות במחיצתם. באינטרנט אנו בוחרים בקלות את סוג האנשים שעימם אנו רוצים להיות: חדרי צ'אטים הממוינים לפי גיל, פורומים על פי נושאים, קבוצות שונות בפייסבוק ואנשים אשר אנחנו עוקבים אחריהם בטוויטר. ברגע שבחרתי במרחב מסוים יש לי כבר מכנה משותף עם שאר האנשים שנמצאים שם.

ד. טקסטואליות/ היעדר גוף: התפיסה הרווחת רואה במרחב האינטרנטי היעדר גוף. השהייה שלנו במרחב היא לא פיזית אלא רעיונית, באמצעות הטקסט. היעדר הגוף מאפשר לנו להתעלות מעל למשתנים כמו מין, מוצא או גיל. אנו בוראים את עצמנו מחדש בכל פעם שאנו נמצאים במרחב, כיוון שהמאפיינים האורגניים נשארים בחוץ. סוציולוגים רבים חקרו מאפיין זה ויש שתי גישות סותרות בנושא זה. הגישה הראשונה היא תפיסה אוטופית, שאפיינה את החוקרים הראשונים שעסקו באינטרנט כמרחב חברתי (Dona Haraway, 1991). חוקרים אלו סברו שככל שהאינטרנט יתפוס מקום מרכזי בחיים שלנו, כל המשתנים שהפרידו בין בני האדם ויצרו סטריאוטיפים יפסיקו להיות משמעותיים. כבר לא יהיה משנה אם אני גבר או אישה, שחור או לבן. נתרגל לחשוב על אנשים כאנשים דרך מחשבותיהם והטקסטים שהם יוצרים ולא דרך המשתנים ההיררכיים שלהם. ככל שהמחקר התפתח והאינטרנט הפך נפוץ יותר, התפיסה האוטופית הלכה והתערערה. הגישה השנייה שהתפתחה סתרה את הגישה האוטופית. עדויות מחקריות שהצטברו הוכיחו שהמשתנים ההיררכיים ממשיכים להתקיים גם במרחב הווירטואלי. בשיחה תמיד יישאלו האם בעל השיחה הוא גבר או אישה. אנו יכולים להמציא את התשובה על פי רצוננו, אך המשתנים הללו נשארים. נמצא שיש הבדלים גבוהים בין כמות הפניות לגולשים שהכינוי שלהם נשי לעומת גולשים שכינוים גברי. גם באינטראקציות וירטואליות, רוב הגולשים מאמצים לעצמם דימויי גוף וזהויות שתואמים למודלים הגמוניים של גוף וזהות שקיימים בעולם הממשי. יש קשר בין הגוף והזהות שהצגתי בטקסט לבין המציאות. כיום לא כל החוקרים מסכימים שהאינטרנט הוא מרחב נעדר גוף, כי אפשר לשהות פיזית במרחב באמצעות תמונות ומצלמות אינטרנט – לדוגמא תמונות פרופיל בפייסבוק ואלבומי תמונות שונים בהם חושף המשתמש את המראה החיצוני שלו ואת ה"גוף" שלו.

על פי בן זאב, לטקסטואליות יש כמה השלכות: בגלל שהאדם שוהה במרחב ווירטואלי, הוא יכול לבצע לעצמו 'טיפול קוסמטי', לערוך ולסנן את הטקסטים שהוא שולח. האדם יכול להביע את עצמו בצורה חופשית בלי שייכנסו לדבריו, כמו שהוא. מכיוון שגם הצד השני של השיחה הוא טקסט, מאפשרת לי להתעמק בטקסט לפני שהוא מגיב, בניגוד לשיחה פנים אל פנים שלא מאפשרת לחשוב כי הצד השני עומד ומחכה. הטקסטואליות לא יוצרת רק מרחק וקשר רופף, היא יכולה ליצור גם את ההפך. אם כל המפגש מבוסס על טקסט בלבד ולא על עזרים בהם אני משתמש בעולם הממשי, אני חייב לייצר טקסט מספיק מעניין ומושך כדי שהצד השני לא יאבד עניין. הקהל באינטרנט הוא לא קהל שבוי, הוא יכול ללכת ברגע שירצה ולכן אני חייב 'להחזיק' אותו. התפיסה שהתקשורת הווירטואלית היא רדודה ושטחית היא לא נכונה. היא יכולה להיות רדודה ושטחית אבל לא בהכרח. המאפיין הפרדוקסאלי של אנונימיות מול חשיפה יכול להתקיים.

2. כנות לעומת הונאה: באינטרנט יש פוטנציאל הונאה מאוד גבוה. אפשר היה לחשוב שבמרחב זה לא יכול להתקיים אמון. אבל גם קשר זה אינו בהכרח נכון. לפעמים באינטרנט יש יותר כנות מאשר במרחב הממשי. במרחב זה אנו מוגבלי על ידי נורמות חברתיות, כללי נימוס ועוד ולכן לא תמיד אנו נחשפים בקלות. לעומת זאת, במרחב הווירטואלי כללים אלו הרבה פחות מחייבים. כללי הנימוס שחלים במרחב הממשי לא בהכרח מתקיימים. אני יכול להביע את דעותיי בכנות גדולה יותר דווקא במרחב זה. גם אם הדעות שלי לא מקובלות או תקיפות במיוחד – באינטרנט אני יכול להרשות לעצמי להביע מסרים כנים יותר מבלי לפחד.

3. רציפות לעומת אי רציפות: בעולם הממשי רציפות היא מרכיב מרכזי של קשר חברתי. קשר לא רציף ולא יציב אינו משמעותי עבור האדם. באינטרנט שום דבר אינו מובן מאליו. אנו יכולים למצוא קשרים רציפים אך חסרי משמעות, קשרים חסרי משמעות עם השקעה נפשית גדולה וגם את ההיפך. הקישור האוטומטי בין רציפות לעומק הקשר אינו מתקיים. הצד השני יכול להיעלם, אך זה לא גורע מהרציפות והמשמעותיות ברמה הנפשית. החשש המתמיד שהקשר ייפסק מחייב השקעה גדולה יותר, לפעמים יותר מאשר בעולם הפיזי בקשר פנים אל פנים.

4. השקעה פיזית מועטה לעומת השקעה נפשית משמעותית: הקשרים הווירטואליים מתאפיינים בהשקעה פיזית מועטה. אני חוסך זמן, כסף, לא צריך לנסוע למקומות רחוקים. אבל אין זה אומר בהכרח שההשקעה הנפשית היא מועטה ושטחית. לפעמים ההשקעה הנפשית דווקא מתגברת. תחושת אי היציבות והחשש מניתוק הקשר מחייב השקעה נפשית משמעותית יותר.

5. קרבה ומיידיות לעומת ריחוק: במרחב הממשי התרגלנו לחשוב שקרבה פיזית היא מרכיב קריטי ביחסים חברתיים. מרחק פיזי נתפס כגורם שלילי שמשבש מערכת יחסים (רחוק מהעין רחוק מהלב). בעולם הווירטואלי המרחק הפיזי מאבד ממשמעותו, מכמה סיבות:

א. קרבה מרוחקת: רחוק מהעין אך קרוב ללב. במרחב הווירטואלי המרחק הפיזי הופך ללא רלוונטי. שהייתנו במרחב אינה פיזית, וממילא המרחק הפיזי אינו משחק תפקיד. הוא מרחב נפשי משותף ולא מרחב פיזי, ולכן הם לא זקוקים לקרבה הפיזית כלל. לכן פרדוקס זה יכול להתקיים.

ב. מיידיות מחושבת: באינטרנט הכל מיידי, הכל קורה און-ליין. המיידיות הזו היא חושבת, לפי בחירה. מצד אחד היא מאפשרת להיות מהיר, להגיב באופן מיידי. מצד שני, אני יכול לבחור להשהות את התגובה שלי ולחשוב עליה. דווקא הבחירה מסייעת לי לשמור על הקשר. בחירה זו לא מתקיימת בעולם הממשי. כלומר אני בוחר אם לנהל את השיחה בצ'ט או ליין הוא בהודעות ומיילים לתיבת הדואר האישית אם לפייסבוק למשל.

ג. נורמות גמישות: האנונימיות שהאינטרנט מאפשר מפחיתה את תחושת הביקורתיות והחשש מפגיעה. העובדה שאנו לא נמצאים יחד באותו מרחב פיזי הופכת את התקשורת הווירטואלית לנקייה יותר מרעשי רקע (כמו נימוס מלאכותי, שפת גוף ועוד). הנורמות הגמישות מאפשרות לחזק את הקשר דווקא בגלל המרחק.

6. תקשורת דלה לעומת תקשורת עשירה: תקשורת פנים אל פנים מבוססת על מרכיבים רבים מעבר למסר המילולי, כמו שפת גוף, אינטונציה ועוד. תקשורת מתווכת מחשב מבוססת בעיקר על טקסט ועל מסרים מילוליים. בנוסף, טקסטים אלו הם לרוב קצרים ותכליתיים. אמנם התפתחה שפה מיוחדת לאינטרנט ולהודעות טקסט (גמני, מנשמע, סמיילים) אך היא לא מהווה תחליף לנוכחות אנושית.  לכן התפיסה הייתה שתקשורת זו תהיה רדודה ודלה יותר, אך פרופסור בן זאב אומר שלא בהכרח. דווקא היעדרם של מרכיבים נוספים בתקשורת מחייבת אותנו לתשומת לב גדולה יותר למסר המילולי, לדקויות ולרמזים במסר המילולי, שבתקשורת פנים אל פנים עלולים ללכת לאיבוד. לכן לפעמים הקשר הוא עמוק ומודע יותר: יש ללמוד לשים לב יותר לצד השני ולפרשנויות שלו. העובדה שבאינטרנט בן השיחה יכול להיעלם בכל רגע מחייבת אותי להשקיע יותר במסרים שאני מייצר, להיות מספיק מעניין ומושך בשביל בן שיחי. באינטרנט, כמות הקשרים שאני יכול לייצר ולשמר (אפילו בו זמנית) היא גדולה יותר מאשר במרחב הממשי. סקירה זו מכוונת אותנו לחשוב על מונחים שלא מתקיימים יחד בעולם הממשי, אך בעולם הווירטואלי הם הולכים זה לצד זה. אנו רואים במחשב מכשיר שבהדרגה מחליש את הכישורים החברתיים הטבעיים שלנו אך מצד שני יש תפיסה שרואה במרחב הווירטואלי את ההפך: האפשרות ליצור יחסים רבים, ליצור קהילות ולחזק קשרים בין בני אדם¹.

מחקר נוסף שמראה שתחת נסיבות מסויימות כפי שהדגמנו על ידי בן זאב , יכולות להוביל לקשר טוב בתקשורת מתווכת מחשב , המחקר בודק את רמת האינטימיות שנוצרת בתקשורת מתווכת מחשב מול תקשורת פנים מול פנים , ונמצא שעל ידי תקשורת מתווכת מחשב ניתן להגיע לרמת אינטימיות גבוהה יותר מתקשורת פנים מול פנים ככל שיש יותר פגישות. בגרף למטה אנו רואים שבתקשורת מתווכת מחשב ככל שיש יותר מפגשים כך רמת האינטימיות עולה במהירות גבוה יותר מתקשורת פנים מול פנים².

בן זאב מפריך טענות שקיימות בגנות תקשורת מתווכת מחשב, יחד עם זאת כאשר סקרנו חומר בנושא נתקלנו בלא מעט מאמרים ודעות , של כותבים כמו Begley, Ed.D אשר יוצאים נגד תקשורת מסוג זה וקוראים לחזור דווקא לתקשורת פנים אל פנים.אלה אשר מחזיקים בדעה הזאת טוענים שכיום כחברה נהיינו תלויים מאוד בהתקנים התקשורת האלקטרונית בכלל וברשתות החברתיות בפרט. דואר אלקטרוני, הודעות טקסט, PDA's, טלפונים סלולריים, ועידות וידאו, פייסבוק בלוגים ועוד … כל אלה  תפסו את מקומה של תקשורת פנים אל פנים ומובילים לקשיים שונים ופרשנות לא נכונה של אנשים אחד את השני .Begley, Ed.D, מחבר הספר "תקשורת פנים אל פנים" טוען כי התקשורת פנים אל פנים היית ועודנה הצורה הכי אפקטיבית וטובה לתקשורת בין בני אדם.

לטענתו הצ'טים, שיחות הוידיאו והפלטפורמות השונות לעולם לא יכולים להוות תחליף לשני אנשים שמשוחחים אחד מול השני באותו המקום והזמן. עובדה היא שכיום אנשים רבים יושבים להם בבית הקפה, נפגשים עם חברים וגולשים יחדיו ברשת האלחוטית, הם לא נוהרים לבתי הקפה בגלל היותם חובבי קפה מושבעים, הם יכלו לעשות זאת גם בביתם. הסיבה האמיתית שלהם להפגש עם מכרים,חברים ושותפים עסקיים בבתי הקפה היא העובדה שאין תחליף לתקשורת פנים אל פנים³.

במחקר שנעשה לאחרונה בקרב אנשי עסקים נמצא ש- 84% מהם מעדיפים מפגש פנים אל פנים מאשר מפגש וירטואלי, כמו כן הם מסכימים שבמפגש פנים אל פנים ניתן ליצור קשר עמוק יותר מאשר בקשר וירטואלי והיחסים עם העמיתים או הלקוחות הרבה יותר טובים , עוד הם אומרים שלאינטרנט יש את התפקיד המכובד שלו בכל האינטראקציה , אך עדיין ישנם דברים שלא ניתן לעשות אותם בצורה טוב דרך האינטרנט כמו שניתן לעשותם במפגש פנים אל פנים והאינטרנט לא יכול להוות תחליף⁴.

השאלה הנשאלת היא כיצד נוכל לנצל את היתרונות שבשני העולמות – העולם הווירטואלי והעולם האמיתי, קשר CMC וקשר FTF?

המפתח הוא איזון נכון וחכם בין השניים ,הדרך לעשות זאת היא לשלב את שני העולמות יחידיו, לעשות שימוש בשניהם ולא להתקבע באופן קיצוני על אחד מהם בלבד, לנהל שיחות בצ'ט, לקרוא בלוגים של חברים ולהתעדכן בסטטוס שלהם בפייסבוק מידי פעם במיוחד כאשר אין זמן, אבל יחד עם זאת להקפיד על מפגשים פנים אל פנים בבית קפה, מסעדה ובפאב במיוחד עם האנשים הקרובים לנו.

לסיכום:

אי אפשר לומר שלא קיים הבדל בין שתי אמצעי התקשורת / אינטראקציה – CMC ו FTF, בראש ובראשונה קיים כמובן ההבדל הפיזי, הגשמי. יחד עם זאת תקשורת מתווכת מחשב הולכת וגוברת בשנים האחרונות, מדובר בעובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. כמו כן כפי שהזכרנו קודם לכן לצד ההבדלים הרבים קיים גם מכנה משותף בתחומים רבים. לכל אחת מדרכי התקשורת יתרונות וחסרונות משלה, נכון להיום לא נראה כי תקשורת CMC תחליף בקרוב לחלוטין תקשורת FTF, למרות כל הקדמה והטכנולוגיה אנחנו עדיין בני אדם, יצורים חברתיים אשר לא מסתפקים באינטראקציה שלהם רק בתקשורת אלה גם זקוקים לנוכחות פיזית, מגע פיזי. אמנם תקשורת מתווכת מחשב מסייעת לנו ליצור קשרים חדשים ולשמר קשרים קיימים בצורה קלה יותר אך בסופו של דבר לתקשורת פנים אל פנים אין תחליף, בני אדם, במרבית המקרים, תמיד מוקפים באנשים נוספים במרחב הפיזי בו הם חיים – אנשים זרים ברחוב, קולגות במקום העבודה ובסופו של דבר בני המשפחה אשר גרים איתם וחיים איתם תחת אותה קורת גג.

המסקנה האישית שלנו ושל חוקרים רבים בתחום לגבי שאלת המחקר הזאת היא שאפשר ליהנות משני העולמות, לתקשר בכמה דרכים ממש כמו שבנאדם מסוים יכול לדבר בכמה שפות. המפתח הוא איזון – מצד אחד לא להסתגר יותר מידי בבית מול המחשב ולחיות רק את העולם הווירטואלי אלא גם לצאת, להפגש ולקיים אינטראקציות פיזיות עם אנשים, מצד שני לא להיות פרנואידים, לחסום ולצאת נגד תקשורת מתווכת מחשב בטענה שזאת פוגעת והורסת את חיי החברה שלנו ב"עולם האמיתי"

כיום העולם האמיתי הוא שילב של שני העולמות הפיזי והווירטואלי.

---

ביביליוגרפיה:
1. אהרון בן זאב,2004,הוצאת זמורה ,לינק לתקציר הספר
http://www.kinbooks.co.il/htmls/page_2911.aspx?c0=18493&bsp=13749

2. getting to know you: exploring the development of relational intimacy in computer – mediated communication (April 2004) jcmc (9) Retrieved December 10,2009 from http://jcmc.indiana.edu/vol9/issue3/detenber.html

3. Face-to-Face Communication – Old Fashioned? Not! (November 06, 2008) Ezine articles Retrieved December 15,2009

http://ezinearticles.com/?Face-to-Face-Communication—Old-Fashioned?-Not!&id=1654893

4. Business Meetings: The Case for Face-to-Face (June 2009) Forbes Insights Retrieved from

http://images.forbes.com/forbesinsights/StudyPDFs/Business_Meetings_FaceToFace.pdf