דיון וסיכום
בדיון וסיכום שאלות המחקר שלנו נתייחס לשאלות המחקר שלנו במקביל מכוון שבאופן טבעי הם קשורות אחת לשנייה ובונות אחת את השנייה, נתייחס לשאלות האם האינטרנט גורם לבידוד חברתי ככל שאדם נוטה להשתמש בו או שלהפך הוא משמש ככלי ליצירת קשרים וחיזוק קשרים קיימים, ובמקביל נתייחס לשאלה האם יש הבדל בין קשר מתווך מחשב לקשר פנים מול פנים. בתחילת העבודה הראנו דעות ומחקרים שמראים שהאינטרנט אכן גורם לבידוד חברתי, מכיוון שככל שאדם נמצא יותר באינטרנט הזמן שנותר לו בהשתתפות פעילויות חברתיות קטן. ראינו שגם כאשר יש לאדם כ- 150 חברים רק 5 מתוכם חברים טובים וקרובים. וכמו כן אנו ראינו ש- 90% מהחברים הם חברים שהוא פגש קודם לכן והכיר אותם כבר באופן פיזי, וכאשר יש לאדם מאות של חברים ברוב המקרים זו רק אשליה שאדם זה הוא כלכך פופולרי, את רובם הוא לא מכיר ולפעמים הם צורפו מבלי שהם דיברו מעולם ויכול להיות שגם לא ידברו מעולם, הסקר הקטן שערכנו במסגרת הסימנריון תומך גם בנתון זה, נכון לזמן כתיבת שורות אלו השתתפו 22 אנשים בסקר, ותוצאות הסקר מראות את הנתונים הבאים:
בכתבה בכלכליסט שמדברת בדיוק על הנושא שלנו מסביר איש הרוח האמריקאי וויליאם דרסיוויץ למה הטכנולוגיה שמאפשרת לנו להיות חברים של כולם בעצם משאירה אותנו לבד, ולמה פייסבוק וטוויטר מותירים אותנו עם אשליה של קשר ולא עם קשר ממשי, פייסבוק לטענתו של וויליאם יצר לנו עיוות במרחב החברתי שהכרנו עד לכניסת טכנולוגיות אלו, העולם החברתי שהכרנו עד היום הצטמק לגודל של פוסט על קיר הפרופיל שלנו, האם הקשר הוא עמוק כמו שהיה פעם? אם יש לנו 700 חברים, באיזה מובן הם באמת חברים שלנו? לדעתו של וויליאם שימוש בפייסבוק ודומיה הם פשוט שלביה האחרונים של הידלדלות ממושכת של חברות כמו שהכרנו. עניין זה קשור גם לשאלת המחקר השנייה שלנו ותומך בדעה שקשר מתווך מחשב איננו כמו קשר פנים מול פנים שבו יש אינטימיות בין שני אנשים וניתן לחוות חברות עמוקה ואמתית. דוגמאות מהעבר כמו דוד ויהונתן או כמו אכילס ופטרוקולוס הינם מודל לחברות ברמה עמוקה וגבוה לדעתו של וויליאם, החברות במקרים אלו הייתה ייעוד עליון. מה איבדנו במהלך השנים עם השינויים שנעשו בעולם? איבדנו את הדימוי של חבר אמיתי אחד, ידיד נפש נדיר ואהוב עד מאוד, דבר זה נעלם מתרבותנו. במקביל אבד גם הערך המוסרי של החברות הקלאסית, המחויבות למידה טובה ולשיפור הדדי, החברות היום היא חברות של קבלה ללא תנאי ותמיכה כלומר אנו רוצים חברות שבוחרת בצד שלנו, חברות שתתן תוקף לרגשות שלנו,שתתמוך בבחירות שלנו, חברות שתיתן לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו, אנו מחפשים חברות שתגרום לנו הנאה. פסייבוק לדוגמא נותן ללנו תחושה של קהילה, יש לנו חברים ממש כאילו אנו משתייכים לקהילה, מבט בפרופיל הפייסבוק שלי ובכמות החברים נותן לי תחושה של קשר של שייכות אבל זה לא קשר ממשי זו רק תחושה. פעם סיפרנו את תחושותינו ומחשבותינו לאנשים קרובים אלינו, והיום אנו רושמים את זה כפוסט בפייסבוק וזה מגיע לכולם ואנו מקווים שמישהו יגיב ונרגיש שאנו קיימים. לפייסבוק יש גם יתרונות , אנו יכולים לחדש בעזרתו קשרים עם מכרים ותיקים ולשמור על קשר עם ידידים רחוקים, אבל רוב הזמן זהו אינו המצב באמת, אם אני מסתכל על תמונות של חבר בפייסבוק וקורא את הפוסטים שלו מידי יום האם אנחנו באמת חברים? איזה מין קשר זה, במצב שאנו לא מדברים באמת אלא הכל נעשה דרך עדכונים בפייסבוק ואין כבר שום אינטימיות, פרופיל הפייסבוק על 500 החברים שבו אינו מותיר מקום לכך מקום או זמן. לדעת וויליאם היום אנו נותנים את הלב שלנו למכונות ואנחנו נהפכים למכונות, ואלו הם פני החברות במאה החדשה, וחברות כזו איננה באמת חברות אמיתית1.
לעומת זאת, מצד שני ראינו מחקרים שדווקא מראים שהאינטרנט אינו גורם לבידוד חברתי אלא דווקא מחזק קשרים ונותן הזדמנות לפתח קשרים שונים ומגוונים יותר שלא היו מתקיימים ללא האינטרנט. ראינו את דעתו של אהרון זאב שמראה לנו שגם באמצעות האינטרנט ניתן להביע רגשות ולהגיע לקשר עמוק לפעמים גם יותר מאשר במצב רגיל של קשר פנים מול פנים מכיוון שהאינטרנט מסיר חסמים רבים שבעלום האמיתי היו גורמים לקשר לא להתקיים. ע"י האינטרנט ניתן לתחזק ביתר קלות יותר קשרים ורואים שאנשים שבטבעם הם חברתיים יותר האינטרנט עוזר להם לתחזק את החברויות הקיימות ולא דווקא מזיק וגורם להם פחות להשקיע בקשרים שלהם וכמו כן אנשים שהם פחות חברתיים האינטרנט עוזר להם לפתח קשרים בקלות יותר מאשר אם הם היו עושים זאת ללא האינטרנט.
בכתבה ב – ynet הם סוקרים מחקר שנעשה על הרשתות החברתיות שנבדק בו האם עידן המדיה החברתית מטשטש עוד יותר את הפערים בין האישיות האמתית שלנו לבין זו שמתקיימת ברשת, לא רק בגלל שאנחנו מתפקדים שם בזהות האמיתית שלנו, אלא גם בגלל עיקרון הרצף של הפעילות המקוונת שהזכרנו בסקירה של ספרו של אהרון זאב מכיוון שזמן הוא פונקציה של עומק ההיכרות. המסקנות מין המחקר שמסוקר בכתבה הם, שלא ניתן לזייף אישיות או לרכוש תכונות חברתיות שמעולם לא ניחנת בהן, בעולם הוירטואלי אפשר לשפר יכולות חברתיות, אפשר גם לתת ביטוי ליכולות שלנו שבעולם הפיזי הן חבויות, אך אי אפשר להיות מי שאינך. כמו כן פייסבוק מאפשר לנו לשמור על קשרים שהינם מוגדרים "קשרים בעצימות נמוכה" כלומר חברים וידידים לא קרובים אך עדיין כאלו שהיינו רוצים לשמור איתם על קשר. לפיכך אותם אנשים שהם פופולריים בחיים האמיתיים הם פופולריים אף יותר בפייסבוק והלא פופלריים בחיים האמיתיים יכולים להשתמש בפייסבוק ככלי ולהיות פופולריים יותר2.
לסיכום, אנו רואים שבכל אחת משאלות המחקר שבדקנו, מצד אחד יש את אלו שראו את הדברים הרעים באינטרנט ואומרים שהאינטרנט גרם לנו לפגיעה בחיים החברתיים שלנו, ומצד שני יש את אלו שראו את הדברים הטובים שבאינטרנט ואומרים שהאינטרנט תורם לנו לחיים החברתיים שלנו. המסקנה שלנו מכל הדעות והמחקרים שהבאנו היא שכמו בכל דבר בחיים, יש בכל דבר את היתרונות והחסרונות שלו, בכל דבר טוב יש כאלה שימצאו את הרע ולהפך, ולכן המסקנה היא איזון, צריך לדעת להפיק את הדברים הטובים מהאינטרנט, כלומר אל לנו להיות מחוברים לרשת כל הזמן ולנהל את כל חיינו דרך רשת האינטרנט, ולהתנתק מהחיים האמיתיים, צריך לשמור על האיזון ולהשתמש באינטרנט כדי להחזיק קשרים בעצימות נמוכה באופן רצוף כאשר אין לנו זמן להיפגש או כאשר מדובר לא בחברים הקרובים שלנו, אך בשום פנים ואופן לא לוותר על מפגשים חברתיים בשביל האשליה שאנו מקיימים חיי חברה דרך האינטרנט, כי בסופו של דבר גם היום איננו שונים מבני האדם שחיו לפני 100 שנה וגם לפני 5000 שנה, נותרנו אותם אנשים, שצריכים קשר חם עם רגש ואינטימיות ומגע, רק שכיום יש לנו כלים נוספים שיכולים להקל על חיינו, אז צריך רק להשתמש בהם בתבונה ובאיזון הנכון.
ביביליוגרפיה:
1.השראה: החברות מתה (24.12.09) אוחזר ב 24.1.10 מתוך כלכליסט
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3375463,00.html
2.האם "מלכי הכיתה" קיימים גם בפייסבוק?(29.11.09) אוחזר ב 24.1.10 מ- ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3812148,00.html
חיברות בעידן האינטרנט 
להשאיר תגובה